1-ההבדל העיקרי בין המודל הפלילי למודל האזרחי הוא זהות הנפגע. במודל הפלילי, אנו רואים את הפושע כפוגע ברווחת כלל הציבור. בהתאמה לכך, התביעה נגדו מגיעה מצד כלל הציבור, המיוצג על ידי המדינה. מקרים כאלו הם בעייתיים מבחינת קביעת העונש שכן עלינו לקבוע את מידת הנזק הציבורי שנגרם, את מידת ההימנעות מעשיית הפעולה הנידונה, ואת העונש המתאים. במודל הנזיקין זהות הנפגע תמיד ברורה-מדובר תמיד באדם ספציפי שנפגע אשר תובע את מי שפגע בו. כתוצאה מכך, השאלה היחידה שבה אנחנו צריכים לדון במודל האזרחי היא מידת האשמה של הפוגע. גובה הפגיעה מוגדר בקלות יחסית על ידי הצד התובע, שמביא הוכחות למידת הנזק שנגרם לו, וכל אשר עלינו לברר היא השאלה האם הפוגע אשם ובאיזו מידה, ולחייב אותו בתשלום הנזק שנגרם או בחלקו, בהתאם למידת האשמה שנתבררה.

ב.2-לפי המאמר, תחומי הנזיקי תואמים במידה רבה את התחומים בהם גורמים פרטיים יכולים לדווח על האנשים שעברו על החוק, יש להם אינטרס לעשות זאת וקל להם לאתר את האנשים שביצעו את העבירה. תחומים כאלו עדיף להשאיר למשפט הנזיקין, שכן אנו חוסכים בשלב הזה את הצורך בכוחות שיטו שיאכפו באופן ציבורי את הדין הפלילי. ככלל, לפי כותב המאמר עדיף במקרים בהם הדבר אפשרי לתת לגורמים פרטיים לדווח על עבירות שנעשו על ידי תמרוץ לעשות כן. לעומת זאת, כאשר אין לאנשים פרטיים את היכולת לדווח על הפשעים, כאשר אין להם את האינטרס לעשות כן או כאשר אנחנו לא רוצים שהם יעשו כן (מחשש לשלומם או מסיבות אחרות) עלינו להפעיל כוחות שיטור ממשלתיים ובהתאמה גם להחיל את הדין הפלילי. לדעתי, ניתן לשים את כל תחומי ההטרדה המינית תחת דיני הנזיקין, שכן ברוב ככל המקרים הנשים הנפגעות יודעות מי הפוגע ועל ידי שינוי מתאים של חוקי הנזיקין נוכל לתמרץ אותן לדווח עליו, וכך נחסוך את כוחות השיטור לעניין זה. מצד שני, אני חושבת שפגיעה ברכבים אשר לא נגרם בה נזק צריכה להיות מוחלת גם תחת החוק הפלילי, בשל העובדה שתאונות מרובות יוצרות תרבות נהיגה לקויה ומסכנות חיי אדם.

א. מודל אכיפה פלילית

התייחסו לתובנות הבסיסיות של המודל הקלאסי של אכיפת החוק )קריאת רקע: ספר של שאבל, עמ' 974-984; ניתן להיעזר גם במצגות בעניין שהועלו לאתר הקורס לפני השיעור של 2..2(. אין צורך להתייחס לסנקציה לא כספית.

.. מדוע קיימת תת-אכיפה/תת-הרתעה במודל זה? מה הביטוי התיאורטי והמעשי של תת-הרתעהזו? הסבירו והדגימו.

ב. אכיפה פלילית וציבורית עיינו ב*מאמר* של שאבל, עמ' 222-272 )חלק C.III למאמר(; וכן בפסקאות הרלוונטיות בעמ' 272-279 ועמ' 278-274 )הפסקאות שמופיעות תחת הכותרת Enforcement Private versus Public). .. כיצד שונה מודל האכיפה הפלילית מהמודל הנזיקי עליו דיברנו בעבר? אילו פרמטרים נלקחים בחשבון במודל הפלילי, אך אינם נלקחים בחשבון במודל הנזיקי?

.2 כיצד, לפי המאמר, יש לסווג תחומי משפט לפי אכיפה פלילית ונזיקית? חשבו על תחום משפטי שמסווג באופן טיפוסי כפלילי אך צריך להיות מסווג כנזיקי; ולהיפך.

ג. אכיפה ופשיעה—מודלים מורכבים יותר עיינו במאמר של Tsebelis, עמ' 222-229 )אין צורך להתעמק, אך כן צריך להבין את הרעיון הכללי; ניתן להיעזר גם בסיכום, עמ' 277-278(. . מהי התרומה במאמר לעומת הספרות הקודמת במשפט וכלכלה )EA ?)בפרט, כיצד ההנחות במודל של Tsebelis שונות מהמודל הקלאסי של אכיפה פלילית?

.2 מהם הניבויים של Tsebelis לגבי המציאות? האם הגישה )והניבוי( ניראים לכם משכנעים? חוו דעתכם.

אפשרויות התשלום לרכישת החומר האקדמי הם: כרטיסי האשראי המוכרים בארץ מכל הסוגים, PayPal, או העברה בנקאית (בתיאום טלפוני מראש ) 24 שעות ביממה.
מיד לאחר ביצוע ואישור התשלום העבודה תשלח למיל שהוזן בעת הרכישה. לתיאום תשלום דרך הטלפון ניתן להתקשר לטלפון מספר: 052-4041788